נעילה היא מיקוד מקובע, הנעלות היא התמקדות מקובעת.

חייו של כל אדם ניתנים להיות מתוארים באמצעות ארבעה ממדים:

1. המימד הקוגניטיבי - C - Cognitive, thinking
2. המימד הרגשי - E - Emotional, feelings
3. המימד הפיזיולוגי - P - Physiological
4. המימד של החיים הפנימיים - I - Internal life

נניח שאנחנו קונים ואוכלים פיצה. לפעולה יש מימד קוגניטיבי, המחשבה איזה פיצה לבחור, איזה טעמים לבקש, כמה זה יעלה וכדומה. מימד רגשי - רגש נעים ותחושה של כיף או תחושה של קוצר רוח כשממתינים לקבלת הפיצה ומימד פיזיולוגי - מרחב גדול של תחושות פיזיות שיש לנו כשאנחנו עומדים, נשענים על הדלפק, מחזקים במשולש החמים ומריחים את הריח של הגבינה ורוטב הפיצה עם ניחוח האורגנו.

כל מצב בחייו של אדם ניתן להיות מתואר באמצעות שלושת המימדים הנ"ל שאני מכנה אותם גם המנועים של האדם. כי הם מניעים את האדם לפעולה וקובעים את גורלו לאן יקח את מכונית חייו. אך כאמור לאדם יש מנוע נוסף. מנוע טורבו שאינו הכרחי לתפקוד השוטף של המכונית, אך ברגע שהוא מופעל הוא משנה את איכות הנהיגה ואת הסינרגיה התפקודית של כל המנועים מן הקצה לקצה - משפר ומשכלל אותם בצורה משמעותית
המימד הרביעי רדום ולא מפותח אצל מרבית האנשים ולכן אינו מעורב בד"כ בתופעת הנעילה.

תיתכן נעילה של מימד אחד בלבד או של שני מימדים אך רוב הנעילות הן תלת מימדיות מה שאני מכנה בתורת הניתוח מכוון השינוי נעילות CPE. לצורך הפשטות נניח שכשאנחנו מתכוונים במאמר לנעילה אנחנו מתכוונים לנעילה תלת מימדית.
דוגמה קלאסית לנעילה כזו היא אדם שמדבר בטלפון ומרוכז כולו בשיחה. ראשו מוצמד לפומית, מבטו מקובע בנקודה כלשהיא בחלל, גם אם הוא מרים את ראשו, הוא אינו ער לנעשה לפניו, או לסימנים וקולות שאנשים עושים כדי למשוך את תשומת ליבו. העולם יכול להתמוטט ואדם נעול לא יבחין בכך, בחורה יפיפיה תפגין את פאר יופיה והוא לא ירגיש. מדוע? כי הוא נעול! הוא שקוע קוגניטיבית, רגשית ופיזית בשיחה הטלפונית שלו.

דוגמה אחר לנעילה היא התאהבות או מה שמכונה לעיתים מאוהבות. זהו מצב שבו אנחנו ננעלים על בן זוג במלא העוצמה הקוגניטיבית, רגשית והפיזיולוגית. לא רואים שום דבר אחר ממטר, גם לא את ההקשר של נסיבות הקשר וגם לא את נקודות העוצמה והחולשה של בן הזוג. יש המבחינים בין מצב זה לבין מצב שבו יש לנו מודעות וידע מכסימליים על נסיבות הקשר ועל מאפייניו של בן הזוג ואנחנו בוחרים להיות איתו ואוהבים אותו כשכל המידע הזה נוכח בתודעתנו ואינו ממוסך על ידי חווית המאוהבות.

תופעת הנעילה היא תופעה טבעית, חלק מן החיים של כל אדם בין אם הוא מנהל ואיש עסקים בכיר ומנוסה, או תלמיד בתיכון. היא מתקיימת גם בהקשרים של ניהול פרויקטים, ייזום פיתוח וביצוע של עסקים ומימוש תהליכים בעלי משמעויות כלכליות וחברתיות החורגות מהקשר הספציפי של אדם זה או אחר.
תופעת הנעילה רלוונטית במיוחד במצבי משבר, שינוי, אי-ודאות בהקשר של מעבר מתקופה לתקופה ושל ניהול זמן.
תופעת הנעילה עלולה להשפיע על מרווח השינוי ולצמצם אותו לכדי נקודה אלמונית. אך דוקא במצבים של אי ודאות, מצבי משבר או מצבי מעבר אנחנו נזקקים למרווח שינוי גדול ככל שנוכל לייצר, כדי להתגבר על המגבלות והאילוצים והעיכובים והתנאים הנסיבתיים ולפרוץ חזרה לריווחיות ולשגשוג או לפחות להחזיק מעמד בתקופה קשה.

תופעת הנעילה היא תופעה נפוצה במצבים של ניהול פרויקטים או התנהלות עיסקית שבהם יש לנו מרחב שינוי בעל מרבית או כל המאפיינים הבאים:

1. כמות גדולה ומגוון של יחידות שינוי ומיוחד סוכני שינוי.
2. אינטנסיביות של המאורעות/שינויים.
3. חד תופעתיות.
4. אי-רוורסביליות.
5. אי-ודאות לגבי התוצאה.
6. פרק זמן קצר.
7. לא ניתן להשיג פסק זמן, או להאט את מהלך הדברים.

אחד התפקידים שלנו כמנהלים ו/או יועצים הוא לזהות מצבים מסוגים אלו ותופעות כאלו. בראש וראשונה לזהות אותם בתפקוד העצמי שלנו וכמובן גם אצל השותפים ו/או העובדים שלנו ולנסות להבין אותם, לראות מה עוצמת הנזק הממשית שלהם למהלך, כיצד נעילות כאלו משבשות את ניהול הזמן שלנו ומה ניתן לעשות כדי למונעם או לפחות למזער נזקים. המטרה שלנו היא להגדיל את מרווח השינוי העומד לרשותנו. כיוון שהפתרון לבעיה נמצא הרבה פעמים מעבר לגבולות הנוכחיים של מירווח השינוי הנוכחי שאנו מאפשרים לעצמנו. כשאני מתכנוון לאנחנו אני מתכוון לא רק לי ולך אלא גם ליחידות ארגוניות גדולות ועיסקיות.
עוד על מרווח השינוי ניתן לקרוא במאמר מרווח השינוי המופיע אף הוא באתר בדף המאמרים.

להזמנת ייעוץ, סדנה, הרצאה
עופר כהן
הצוק הכחול
במחשבה ישומית קדימה
8809109-052
info@think-kadima.com