כמה מחשבות על חיות אורבניות כגון חתולים, עורבים ובני אדם

אם חתולים ועורבים היו גודלים במימדי גופם לכדי סדר גודל של פי 1.5 מגודלם הנוכחי היתה פורצת מלחמת עולם בינהם לבני האדם. די בגודל כזה (או אולי מעט יותר) כדי שהחתולים והעורבים יתחילו לסכן ילדים קטנים וכלבים ויהיו מטרד שאי אפשר לסבול אותו. אז היו קמים עליהם בני האדם ונאלצים להסיר את האיום.


כל שכן, אם החתולים היו גדלים ונהיים כנמרים והעורבים כנשרים. אז היה זה מאבק לחיים ולמוות כמו בג'ונגלים ובמרחבים של ימי הקדם, כי כל בני האדם ולא רק החלשים והקטנים שבינהם מבחינה פיזית היו נהפכים לטרף אפשרי.

אם החתולים והעורבים היו גדלים ונהיים כמידתם של בני אדם ואילו בני אדם היו קטנים למידתם הפיזית של החתולים והעורבים, קשה מאד היתה שרידתם של בני האדם וכמעט לא היה להם כל סיכוי.

אך לא כך הם פני הדברים. החתולים בניגוד לבני דודיהם הנמרים והאריות שומרים על גודל אופטימלי שאינו מביא אותם ואת בני האדם לכדי סכסוך דמים. אותה חייה גמישה ועוצמתית שיכולה לנתר כמעט שני מטר מהמקום ולנוע בזריזות וביעילות מופלאים, מדגימה את יופיה ופוטנציאל העוצמה הטמון בה בלי להוות סיכון. העורבים כמעט בקצה גבול גודלם קוראים מעט תיגר אך לא מספיק, גם הם מתנהלים במקביל, שומרים על האיזון העדין בינם לבני אדם. כך הם ניזונים וחיים ואף מוגנים בתוך סביבתו של האדם ומנהלים את עולמם המיוחד המוגן ע"י מגבלת גודלם.

ובני אדם ביחס לבני אדם אחרים?
בניהול יש מושג שנקרא הקו האדום. הקו האדום הוא אותו קו פסיכולוגי/פוליטי/ ארגוני שמפריד בין עובדים שעוסקים אך ורק בעבודה הספציפית שלהם מקצועית וחשובה ככל תהיה ואינם מעורבים באופן ישיר בתחרות על משאבים, עמדה, משרה, הגשמת דרך, מטרות ויעדים ופרשנות עליהם. עובדים אלו חיים את חייהם כמו חתולי הבית בחצר, בדרך כלל ללא הפרעה. כשהם נתפסים או כמשאבים הניתנים לשימוש ומימוש או כמי שאינם מסכנים ואינם מפריעים למהלכים אירגוניים פנימיים או חיצוניים. כמובן שבעלי מקצוע שכאלו עשויים לזכות לכל הכבוד וההערכה האנושיים והמקצועיים להם הם ראויים. אך ברגע שהם מתחילים לממש את הפוטנציאל שלהם מעבר לאותם מימדים בהם הם אינם מפריעים לאיש, ברגע שהם חוצים את הקו אדום, משמיעים דעה, דורשים משאבים, רוצים לקבל אחריות וסמכות מעל ל"גודלם" הנוכחי, אז מתחילות הבעיות, אז מתגלה טבעם האמיתי של בני אדם. האיש או האישה מצטרפים לקלחת הלא קלה של פוליטיקה אירגונית של אינטרסים ובריתות ובגידות ומזימות. האתגר האנושי הוא להחזיק מעמד מתוך אנושיות. להלחם על דעותיך וזכויותיך אך בלי לרמוס את זולתך. למכסם את ההוגנות בצוותא עם חתירה לאפקטיביות של ההתנהלות. זה אפשרי, אך דורש בהירות מוסרית וערכית, הכרה בערך עצמנו, יכולת להחזיק מעמד בלחצים ואופטימיות. למצב את הסביבה אירגונית באופטימום חדש של הרמוניה תוך שנשמר העיקרון הקדוש! על תוריד את השני כדי להעלות את עצמך.

להזמנת סדנה, הרצאה, ייעוץ