• לא לדאוג לתשתיות כשצריך אלא כשאפשר.

• רצוי לא לתת מתנה או הלוואה למי שלא מכיר באופן מלא בערכה. (לא נותנים יהלום למי שחושב שקיבל חצץ. לא נותנים פלטינה למי שחושב שקיבל זהב, לא נותנים זהב למי שחושב שקיבל כסף, לא נותנים כסף למי שחושב שקיבל ארד. לא נותנים ארד למי שחושב שעשה לנו טובה גדולה כשקיבל מאיתנו דבר בעל ערך שנתנו לו לטובתו).

• להשתדל תמיד לדאוג לכך שהבחירה הראשונית שלנו (במגורים, עבודה, בני זוג מורה לכל נושא, יועץ וכדו' ) תהיה הטובה ביותר כי היא תשפיע אחר כך על המון דברים שנעשה בהמשך.

• לתת תשומת לב ליחס בין דיבור למעשה אצל אנשים שרלוונטיים לחיים שלנו. אם בשיחות לא פורמליות אדם מבטא מספר פעמים יחס מוריד, מפלה, לא מעריך או לא אנושי יש סיכוי לא מבוטל שהוא יממש יחס זה בפועל. לדוגמה, אם גבר מדבר בשיחה חופשית באופן שמקטין נשים ומתייחס אליהן בהגדרה כלא שוות ו/או נחותות, כדאי לקחת לתשומת לב שיש סיכוי טוב שגם בחיים האישיים שלו הוא יתייחס כך לבת זוגו או לעובדות שלו. אם מכיר/ה או 'חבר/ה' מבטאים חוסר הערכה כלפינו, קרוב לודאי שהם לא ימליצו עלינו כעל בני זוג אפשריים או מועמדים מועדפים למשרה פנויה שהם יודעים עליה. אם לדוגמה רופא אומר "חדר ניתוח זה לא בית הבראה" או "שלא תמיד צריך לנסות להחיות את כולם" כלומר רופא מתבטא בשיחה חופשית באופן המזלזל בחיי החולים ובמצבם, כדאי מאד להשתדל שלא לאפשר לו לטפל בנו, אם זה רק אפשרי.

• יש היבטים בחיים שהסיכוי להתפתח ולהצליח בהם תלוי רק או בעיקר בפעולה שלנו ואינו קשור בשאלה כמה אנשים פועלים באותו תחום עניין, שבו אנחנו ממוקדים. לעומת זאת יש תחומים רבים בחיים שבהם הסיכוי שלנו להצליח להגשים את המטרות שלנו אינו תלוי רק או בעיקר בנו, אלא תלוי גם בכמות האנשים שיש להם תחומי מיקוד פעולה ומטרות דומות לשלנו. פרנסה היא במקרים רבים דוגמה מובהקת למצב כזה.
  
  נניח שאנחנו נמצאים בנקודת זמן בה אנחנו בגיל 25 לאחר שרות צבאי, טיול בחו"ל ולימודים. בשנה נתונה למשל בשנת 2004 יש בשוק העבודה במגזר ובתחומי העיסוק הרלוונטיים לנו X אנשים המתמודדים על Y משרות פנויות, כאשר כמעט תמיד X גדול מ Y. אם לא נכנסנו לשוק העבודה או לא התמקמנו בו בעמדה טובה, בשנה הבאה מתווספת עוד כמות 1Z של אנשים שכמונו סיימו את המסלול הרגיל של צבא/חו"ל/לימודים (או קבוצה חלקית של המסלול). בשנה שלאחריה תתוסף כמות 2Z וכך הלאה. נכון שתהיה פרישה של כוח אדם לפנסיה, אך אין במצב זה כדי לאזן בין מספר הדורשים לבין מספר המשרות הפנויות, במיוחד לאור העובדה שיש משרות אטרקטיביות יותר מאחרות ולכן חישוב היחס בין X ל Y הוא יותר מורכב. התוצאה בכל מקרה היא שכמות המשרות Y הפנויות לא משתנה בהרבה במיוחד לאור מדיניות הממשלה בשנים האחרונות (שאינה מעודדת ו/או מייצרת מקומות עבודה ראויים בצורה משמעותית).
  
  לכן הלא ממוקמים (במשרה נאותה) מוצאים את עצמם מתחרים על משרות עם יותר אנשים כל שנה וככל שהשנים חולפות כך גדל מספר האנשים שמתחרים בהם ובנוסף לכך הם גם יותר צעירים מהם. אחד הפתרונות להתמודד עם הבעיה היא לעלות בדרגה ולעבור לתפקידים בכירים יותר, יציבים יותר ומשתלמים יותר, אך כאן מתקיים עקרון הפירמידה. ככל שעולים בסולם המשרות הראויות כך יש פחות משרות פנויות. הבעיה האמיתית היא של אלו שפוטרו או יצאו להרפתקה עיסקית פרטית ולא הצליחו או של אנשים שהשקיעו את חייהם באפיקים לא מפרנסים במידה נאותה (כגון יצירה, התפתחות רוחנית או דתית, בטלנות לשמה, או שסבלו מבריאות לקויה). אנשים אלו יוצאים שוב לשוק העבודה ומגלים שהתחרות על המשרות הפנויות קשה משנה לשנה. מי שלא מתמקם או מסתדר צריך להתאמץ יותר ובעל סיכוי נמוך יותר למצוא לעצמו משרה/ פרנסה נאותה.
  
  זוהי עובדה שאפשר בקלות להחמיצה, במיוחד כשאנחנו צעירים, מלאים אידיאלים ותחושת בטחון שתמיד נוכל להסתדר. עובדה זו לא צריכה להכניס אותנו לפאניקה ולקצץ את ביטחוננו או לעכב אותנו במהלך חיינו, רק כדאי לזכור אותה היטב In the back of our mind.

• לסייע לאדם זר לחלוטין לפחות שעה אחת בחודש. ישנה כמות עצומה של אנשים בחברה הישראלית שמעולם לא עשו שום דבר רע למישהו. הם מנומסים, תרבותיים וידידותיים באופן עקרוני. הם פשוט עסוקים מדי בעצמם ו/או בתא המשפחתי שלהם ו/או בעבודה. השנים חולפות והם אינם מוצאים פנאי לסייע לאנשים זרים אפילו שעה בשנה. יתכן שהם תורמים כסף במסגרת העבודה או שהם נותנים תרומה במסגרת הקמפיינים של אירגוני הסיוע/הצדקה אך הם בעצמם לא עזרו ונתנו מזמנם, מזיעתם ומכשרונם אפילו שעה אחת בשנה. אם שלושה מיליון ישראלים יתנו רק שעה אחת בחודש לאדם זר (שאין להם כל זיקה קודמת אליו), תהיה בישראל בחודש תוספת של 3 מיליון שעות של עזרה לזולת שהן 1388 שנות אדם בחודש, או 16,666 חודשי עבודה למען הזולת בחודש (בהנחה שבחודש יש 180 שעות עבודה). איך היתה נראית החברה הישראלית אז?

• תנאי המציאות של ההווה גוברים תמיד על מירב ההישגים וההצלחות של העבר. בשורה התחתונה כמעט תמיד 'מה שהיה היה'. העכשיו מדבר. Reality speaks. המציאות חזקה כמעט תמיד מזיכרונות העבר. שנים של התנהגות מעולה, נתינה והישגים fade away, מול הופעה של כוכב חדש ותנאי מציאות חדשים. כך גם לגבי סבל, נתינה והקרבה. העובדים נותנים את כל חייהם למפעל רק כדי למצוא את עצמם מפוטרים אחרי עשרים שנה בגלל שהאינטרסים של הבעלים בהווה השתנו. שנים רבות של אהבה ושיתוף פעולה מתגמדות מול הופעה של דמות חדשה בחיי אחד מבני הזוג. סבל אמיתי, כואב וכרוני של אדם בעבר מתמוסס מול סבלו האמיתי והחדש של אדם אחר.
  כל בוקר אנחנו קמים לסיבוב נוסף במשחק החיים וכדאי שלא נהיה שאננים ונסתמך רק על הישגי העבר. יש בכך משהו נפלא, רענן מפוכח, להישיר פנים אל המציאות בלי למצמץ ולפסוע אל תוך היום החדש ללא פחד. ליצור את המיטב ולהשתדל למגר ו/או לשפר את הטעון שיפור.

• ארבעה היבטים שראוי שיהיו בחייו של כל אדם: שני דברים משותפים לכל ארבעת ההיבטים הנ"ל. ראשית שאפשר לעבור חיים שלמים גדושים בעשייה ובאיסוף חוויות, למידה והתמודדויות עם אתגרי וקשיי החיים מבלי שארבעת ההיבטים הנ"ל יהיו ידועים או נחווים. בכל זאת, איזה הבדל עצום יש לאותם חיים אם הם מעושרים באחד או יותר (רצוי כל הארבעה) כמו ההבדל בין לצפות בטלביזיה בשחור לבן או בצבעים. שנית, בלי להתמקד בהיבטים אלו ולהיות מכוונים אליהם, לא מתוך לחץ או אובססיביות אלה מתוך הבנה והכרה ממשיים בערך שלהם, שום דבר לא יקרה, הם לא יתרחשו מעצמם. הכוונה למיקוד מכוון להתממשות.

1. קשר רומנטי/חברי/שיתוף פעולה שיש לו את המאפיינים הבאים: הקשר אינו רגיל, בסדר, טוב, טוב מאד, עם עליות ומורדות. הוא מעולה, מדהים, מפתיע אותנו כל פעם מחדש. כל מפגש הוא לפחות טוב מאד או מעולה כמו הקודם ואף יותר והוא רענן. כל מפגש יכול להימשך עוד ועוד אלמלא האילוצים. האטמוספרה שנוצרת במפגש היא שאתה מרגיש יחד עם האדם השני כמו בבית למרות שאתם יכולים להיות בכל מקום על הגלובוס. אתם רק מתפתחים בנוכחות האדם השני וכמעט תמיד מרגישים במחיצתו יותר טוב מאשר כשאתם לחוד או לפחות טוב כמו שכשאתם לבד עם עצמכם (ברגעים הטובים ביותר שלכם). נקודה אחרונה, אתם לא מצליחים לריב. גם אם יש מחלוקות והבדלים בגישות וברצונות, איך שהוא הם כמעט תמיד נפתרים מבלי שמתפתחת מריבה. כל אחד ראוי לקשר כזה. זה אפשרי. אם מצאתם אדם שהחוויה הזו נוצרה איתו ובמחיצתו, אל תתנו לו ללכת, חבקו אותו, תשקיעו את כל כוחותיכם לשמור על האטמוספרה המופלאה ששניכם יוצרים כשאתם ביחד.

2. יצירה. כל אדם הוא יוצר, רק לא תמיד אנחנו יודעים שאנחנו יכולים לייצור או שאנחנו רגילים לייצור או שאנחנו יודעים מהו התחום שבו היצירתיות שלנו יכולה להתממש ולשגשג. היצירה נותנת ערך עצום לאדם וסיפוק ופותחת הזדמנויות חדשות בכל ההיבטים של החיים. חבל לפספס מימד חשוב כל כך ואישי של החיים, משהו שתלוי בעצם רק בנו או בעיקר בנו ותמיד נוכל לרוות ממנו נחת ועניין. אין אנשים שלא יכולים לייצור יש רק מעוכבי יצירה.

3. אימון. רוב החיים של אדם בוגר כוללים אין סוף של התמודדויות. בעבודה, בלימודים, בצבא בכבישים, בבתי חולים ואיפה לא. אך הם כוללים גם הנאות, מנוחה אהבה והיבטים נוספים. היבט חשוב מאד תשתיתי הוא האימון. חשוב כל יום להתאמן, אפילו עשר עד חמש עשרה דקות. כל אחד יכול למצוא עשר דקות ביום בשביל עצמו. אין הכוונה כאן לאימונים על פסנתר או לאימונים בחדר כושר למרות שאלו אימונים שנותנים ערך, מקדמים וחשובים למי שנושאים כאלו מעניינים אותו. הכוונה לאימונים שמשכללים את היכולת שלנו להתמודד עם מכלול האתגרים והקשיים של החיים, אלו אימונים בפיתוח ושכלול האינטליגנציה הגופנית שלנו. יש להם קשר הדוק לפיתוח החיים הפנימיים.

4. הכרות עם החיים הפנימיים ודרך הלט-גו. ניתן לתאר לשם המחשה את האדם כמכונית. לכל אדם יש ארבעה מנועים שמניעים אותו. שלושה מהם מוכרים לכולם. המנוע הקוגניטיבי (המחשבות, המחשבה ההגיונית, האמונות ועוד), המנוע הרגשי והמנוע התחושתי (כל התחושות הפיזיולוגיות). כל חוויה שיש לאדם ניתנת להיות מתוארת באמצעות שלושת המנועים הנ"ל. בכל רגע יש לי איזה מחשבה או אמונה, אני מרגיש איזה שהוא רגש וחש איזו שהיא תחושה פיזית (חום, קור וכדומה). אי אפשר לחיות בלי ששלושת המנועים הללו יפעלו, אך יש מנוע נוסף. למנוע הזה קוראים מנוע החיים הפנימיים. חיים פנימיים אינם מחשבות, רגשות או תחושות פיזיות רגילות. הם משהו אחר לגמרי. אפשר לחיות חיים שלמים בלי לחוות אותם כלל, אך אם אנחנו מעוררים מפתחים ומשכללים אותם, נוסף לנו מנוע טורבו לשאר שלושת המנועים שכבר יש לנו והמכונית שלנו לא סתם הופכת להיות מכונית מרוץ היא אפילו יותר מזה. הדרך הישירה ביותר לפיתוח החיים הפנימיים היא ללמוד ליישם את עיקרון הלט-גו.

בברכה
עופר כהן
הצוק הכחול
במחשבה ישומית קדימה
8809109-052
info@think-kadima.com

הוספה למועדפים!