מבוא לניהול משברים
המחבר: עופר כהן, מ.א.

משבר הוא סיכון שהתממש.

מבחינה דימויית ישנם דפוסי שבר בסיסיים:

  • משבר מסוג של נפילה לבור – שאין מספיק אנרגיה ומשאבים לצאת ממנו.
  • משבר מסוג של התפזרות/התבדרות הכוח/ החלקים לכל עבר
  • משבר מסוג של התפוצצות – הכל מתפרק בעת ובעונה אחת! (הנשבר הנורא מכל או שלפחות הליבה או חוט השדרה מתפרקים וכל המבנה מתמוטט.
  • משבר מסוג דרך ללא מוצא, להגיע לדרך ללא מוצא: יש הרבה אפשרויות אך לא יודעים לאן לפנות, במי לבחור למי להאמין.
  • משבר מסוג של להיות תקועים בבדידות במדבר – אין שום אופציה נראת לעין המוליכה לאיזה שהוא כיוון, תקועים ללא שום אופציות משמעותיות.
  • המשבר הזוחל – ההדרדרות במצב איטית אך רציפה, כמעט כמו בהילוך איטי ניתן לחוות את המשבר מתעצם, אך מה שמייחד מצב זה הוא שלמרות שלכאורה נדמה כי בגלל הקצב האיטי הזוחל של התפתחות המשבר יש לנו שליטה, האופן המשברי של האירוע - מה שהופך את האירוע למשבר הוא כזה שפועל אין לנו שליטה על הנסיבות ואיננו מצליחים לעצור את המשאית מלהדרדר גם היא מתדרדרת באיטיות.
  • המשבר האפיזודי – מתרחש בפתאומיות, משכו קצר, אך ההשלכות שלו יכולות להיות הרות גורל וכאובות במשך חיים שלמים. זהו מצב מאד מתסכל, כיוון שהוא קשה יותר להבחנה ולהכרה ע"י החברה או האנשים שנמצאים מחוץ למעגל השבר. הדימוי הכי טוב שעולה במחשבתי להסביר דפוס זה הוא הדימוי הבא. נניח שהמשטרה מפטרלת בשכונה מסוימת כדי להגביר את הבטחון והשקט של התושבים. נניח שניידת עשתה סיבוב יסודי בשתים עשרה בלילה, אך בשתיים בלילה ארע פשע. העובדה שהמשטרה עושה מאמצים ומפטרלת בשכונה לא מסייעת בפועל לאותם אנשים שנהיו לקורבנות בשעה שתיים כשהמשטרה היתה במקום אחר.
  • המשבר העונתי או האינטרולי – משבר שמאופיין בכך שהוא תחום לפרק זמן מסוים בתוך יחידת זמן גדולה יותר. החיים של הנפשות הפועלות הנמצאות בליבה של המרחב המשברי חיות במין שניות שבה הן חיות מצד אחד חיים לכאורה רגילים אך בתוך החיים הרגילים יש ארוע משברי חריף שנמשך פרק זמן, לכאורה חולף ואז יש לכאורה חזרה לחיים "רגילים" ואז שוב המשבר תוקף בעוצמה.

ישנם שני סוגים בסיסיים של משברים

  • משברים שתלוים בעיקר בנו בין אם אנחנו אדם יחיד, משפחה, ישות כלכלית או משפטית. (בתפקוד שלנו, במשאבים שיש לנו, בערכים והאמונות שלנו, באישיות שלנו וכדומה)
  • משברים שנוצרים בעקבות מפגש עם זולת (אדם, חברה, עם, תאגיד, מתחרה, אויב, אוהב וכדומה).
משבר מבוסס על הבדל או שינוי
  • בסגנון
  • בערכים/אמונות
  • פעולות
  • מטרות ויעדים
  • תכנים
  • דגשים בתכנים
  • במיצוב/עוצמה
מדוע משברים מתקיימים:
  • הבדל אמיתי בתכנים/ערכים/סדרי עדיפות/חשיבות של דברים מאורעות ואנשים.
  • הבדל בפרוצדורת ההתנהלות.
  • גלישה ממרווח הסובלנות.
  • העדר עצירה לשם ברור והבהרה (קלאסי כשאדם מבטא משפט שיכולות להיות לו כמה משמעויות וכמובן שהצד השני נוטה בלהט הקרב לראות את המשמעות שהיא לכאורה לרעתו ולכן מסלים במקום להקשיב ולברר).
  • התערבות של גורם חיצוני שמגדיל את הבעיה במקום להרגיע או לפזר את אי ההבנות.
  • דרכי שיח מעוררות קונפליקט ומעודדות הסלמה.
  • משבר/ בעיה שלא נפתרו בעבר והגיעו למבוי סתום ולכן חוזר כל פעם מחדש כשהחזרה עצמה מתישה, מסלימה ומקטינה את הסיכוי למציאת פתרון.
  • נטיה פסיכולוגית של אחד או יותר מהצדדים לתפיסת פוזיציית האשם או הקורבן או גלישה מהירה לדימוי עצמי נמוך ותחושה של השפלה – מצד המעורר רצון להתקפה או סגירות ואינו מקרב פתרון או מפזר רגשות שליליים שמפריעים למציאת פתרון.
  • העדר יצירתיות בפתרון. אנשים תקועים למרות שיש להם רצון טוב ולזמן העובר יש חשיבות.
  • כאשר המשבר הנוכחי מכסה על משבר עמוק יותר או על בעיה עמוקה שעומדת לסדר היום, על אינטרסים שונים לחלוטין מסדר גודל אחר וסיפור אחר. אם הסיפור האחר היה נפתר – המשבר הנוכחי לא היה קיים.
נקודות לתשומת לב:
  • יש להסתכל על משבר כעל פרויקט המתנהל במקביל לפרויקטים אחרים או לשגרת עבודה או בחיים האישיים.
  • חיוני לזהות את מאפייני המשבר לפי הקטגוריות המוצעות במאמר זה ולפי היבטים נוספים. משברים מאופיניים ברובם בכך שיש בהם מורכבות ועומק, לכן הבנה של מאפייני המשבר והתמונה הכוללת והרחבה של נסיבותיו חיונית כדי לאפשר גיוס כל הכוחות והמשאבים כדי ליחלץ ממנו בצורה המיטבית האפשרית.
  • המשמעות הראשונית היא שכל משבר דורש משאבים ויש לו לוח זמנים.
  • יש לו התחלה ויש לו סוף ויש לו תוצאות, תוצרים והשלכות שימשיכו העלאה לאחר שהמשבר מסתיים.
  • יש לזכור את העיקרון של הבחירה הראשונית הטובה ביותר שיש ביכולתנו לעשות.
  • כל משבר הוא שינוי וככזה הוא כפוף לתבנית הבסיסית של כל שינוי.

להזמנת ייעוץ, הרצאה או סדנה
עופר כהן
הצוק הכחול
במחשבה ישומית קדימה
8809109-052
info@think-kadima.com

TOP HOME